Daf 38b
וּמְגִיסָה, עַד שֶׁתָּבֹא מִבֵּית הַמֶּרְחָץ אוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת.
Rachi (non traduit)
מגיסה. מהפכת בכף:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: הִנִּיחַ גּוֹי וְהִפֵּךְ יִשְׂרָאֵל, מַהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: קַל וָחוֹמֶר — גְּמָרוֹ בְּיַד גּוֹי מוּתָּר, גְּמָרוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל לֹא כָּל שֶׁכֵּן?
אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֵּין שֶׁהִנִּיחַ גּוֹי וְהָפַךְ יִשְׂרָאֵל, בֵּין שֶׁהִנִּיחַ יִשְׂרָאֵל וְהָפַךְ גּוֹי — מוּתָּר, וְאֵינוֹ אָסוּר עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתוֹ וּגְמָרוֹ בְּיַד גּוֹי.
אָמַר רָבִינָא, הִלְכְתָא: הָא רִיפְתָּא דִּשְׁגַר גּוֹי וַאֲפָה יִשְׂרָאֵל, אִי נָמֵי שְׁגַר יִשְׂרָאֵל וַאֲפָה גּוֹי, אִי נָמֵי שְׁגַר גּוֹי וַאֲפָה גּוֹי וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל וְחַתִּה בַּהּ חַתּוֹיֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי.
Rachi (non traduit)
דשגר עובד כוכבים. הסיק בתנור:
חתיית גחלת מחממת ומוציאה חום הגחלים:
Tossefoth (non traduit)
ואתא ישראל וחתי חתוי בגחלים. מכולה שמעתין משמע דבעינן שיהא הישראל מקרב הבישול קצת ומה שנהגו להשליך קיסם לתנור סומכין על מה שיש בדברים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דקאמר בני בבל משליכין קיסם לתנור ובני מערב אומרים קיסם זה מה מעלה ומה מוריד ואנו נמשכין אחר בני בבל ותלמודם:
דָּג מָלִיחַ — חִזְקִיָּה שָׁרֵי, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָסַר. בֵּיצָה צְלוּיָה — בַּר קַפָּרָא שָׁרֵי, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָסַר. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: אֶחָד דָּג מָלִיחַ וְאֶחָד בֵּיצָה צְלוּיָה — חִזְקִיָּה וּבַר קַפָּרָא שָׁרוּ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָסַר.
Rachi (non traduit)
דג מליח. שמלחו העובד כוכבים ובמליחתו הוא נאכל בלא בישול:
חזקיה שרי. דלאו הוא בישול:
ור' יוחנן אסר. דזהו בישולו:
ביצה צלויה. שצלאה עובד כוכבים:
בר קפרא שרי. הואיל ובליע אוכל דידיה ולא נגע עובד כוכבים באוכלא:
רַבִּי חִיָּיא פַּרְוָואָה אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: בֵּיצָה צְלוּיָה מַאי? אֲמַר לְהוּ: חִזְקִיָּה וּבַר קַפָּרָא שָׁרוּ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָסַר, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. אֲמַר לְהוּ רַב זְבִיד: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁקְיוּהּ נָגוֹטָא דְּחַלָּא וְנָח נַפְשֵׁיהּ.
Rachi (non traduit)
אשקיה. אשקיוהו לרב זביד:
נגוטא דחלא. הנך דבי ריש גלותא דלא הוו מעלו משום דאחמיר עלייהו:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַקַּפְרֵיסִין, וְהַקַּפְלוֹטוֹת, וְהַמִּטַלְיָא, וְהַחַמִּין, וְהַקְּלָיוֹת שֶׁלָּהֶן — מוּתָּרִין, בֵּיצָה צְלוּיָה — אֲסוּרָה, שֶׁמֶן — רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עָלָיו וְהִתִּירוּהוּ.
Rachi (non traduit)
הקפריסין. שומר לפרי הן ממין צלף ודרך לאכלן חיין ויש ששולקין אותן ואם בישלן עובד כוכבים מותרין:
והקפלוטות. כרתי נאכלין כמות שהן חיין:
והמטליא. לקמן מפרש:
והחמין. מים חמין דהא אין משתנין מברייתם ע''י האור:
וקליות. נמי לא נשתנו:
Tossefoth (non traduit)
תנו רבנן הקפריסין וביצה צלויה. אין להקשות מהך ברייתא לחזקיה ובר קפרא דשרו דתנאי נינהו וקשישי מר' יהודה הנשיא הנזכר בזאת הבריית':
תַּנְיָא: הִיא הַמִּטַלְיָא הִיא פַּשִׂלְיָא הִיא שִׁיעֲתָא. מַאי שִׁיעֲתָא? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָא אַרְבְּעִין שְׁנִין דְּנָפֵיק הַאי עוֹבָדָא מִמִּצְרַיִם, וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דִּידֵיהּ אָמַר: הָא שִׁתִּין שְׁנִין דְּנָפֵיק הַאי עוֹבָדָא מִמִּצְרַיִם, וְלָא פְּלִיגִי — מָר בִּשְׁנֵיהּ וּמָר בִּשְׁנֵיהּ.
מַיְיתוּ בִּיזְרָא דְּכַרְפְּסָא וּבִיזְרָא דְּכִיתָּנָא וּבִיזְרָא דְּשַׁבְלִילְתָּא, וְתָרוּ לְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי בְּפָשׁוֹרֵי, וְשָׁבְקוּ לֵיהּ עַד דִּמְקַבֵּל, וּמַיְיתֵי חַצְבֵי חַדְתֵי וּמָלוּ לְהוּ מַיָּא, וְתָרוּ בְּהוּ גַּרְגִּישְׁתָּא וּמְדַבְּקִין בֵּיהּ, וְעָיְילִין לְבֵי בָנֵי (אַדְּנָפְקוּ) [אַדְּנָפְקִי] מְלַבְלְבִי, וְאָכְלִי מִינַּיְיהוּ, וְקָיְירִי מִבִּינְתָּא דְּרֵישַׁיְיהוּ עַד טוּפְרָא דְּכַרְעַיְיהוּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי רַבִּי חֲנִינָא: מִילִּין, וְאָמְרִי לַהּ: בְּמִילִין.
Rachi (non traduit)
שיעתא ביזרא דכרפסא. זרע של כרפס:
שבלילתא. פנגריי''א והוא תלתן:
ותרו להו. שורין אותן במים:
דמקבל. שצומחין:
גרגישתא. ארזיל''א:
ומדבקין. הנך ביזרא:
מבינתא דרישייהו. שיער ראשן. וקמ''ל ברייתא דאי נמי תרו להו בחמימי שרי:

מילין. דברי כזב הן דלא מלבלבי בחדא שעתא:
במילין. על ידי דברי לחש של כשפים הן עושין:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַכּוּסְפָּן שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהוּחַמּוּ (חַמִּין) [חַמָּיו] בְּיוֹרָה גְּדוֹלָה — אָסוּר, בְּיוֹרָה קְטַנָּה — מוּתָּר. וְאֵיזוֹ הִיא יוֹרָה קְטַנָּה? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁאֵין צִפּוֹר דְּרוֹר יָכוֹל לִיכָּנֵס בְּתוֹכָהּ.
Rachi (non traduit)
הכוספן. פסולת של תמרים שעשו מהן שכר וחולטין אותן:
כל שאין צפור דרור כו'. שפיה קצר דבהא ודאי לא איבשל דבר טמא דניחוש לגיעולי עובדי כוכבים:
וְדִלְמָא אַדְמוֹיֵי אַדְמוּהּ וְעַיְּילוּהּ! אֶלָּא, כֹּל שֶׁאֵין רֹאשׁ צִפּוֹר דְּרוֹר יָכוֹל לִיכָּנֵס בְּתוֹכָהּ.
Rachi (non traduit)
ודלמא אדמויי אדמוה. נתחוה לאברים והכניסוה ונתבשלה בו ועכשיו פלט הטעם בחמין הללו:
אלא כל שאין ראש צפור דרור כו'. ואין לך חתיכת איסור קטנה מזו:
וְהָתַנְיָא: אַחַת יוֹרָה גְּדוֹלָה וְאַחַת יוֹרָה קְטַנָּה מוּתָּר! לָא קַשְׁיָא, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר.
Rachi (non traduit)
נותן טעם לפגם. פלוגתא היא בפ' בתרא (לקמן עבודה זרה סז:) וכל גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם שהרי נתבשל האיסור אתמול וכבר הופג טעמו ונפסל בלינה חוץ מקדירה בת יומא דנותן טעם לשבח הוא ואסור:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַאי מִישְׁחָא שְׁלִיקָא דַּאֲרַמָּאֵי אָסוּר. אָמַר רַב סָפְרָא: לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? אִי מִשּׁוּם אִיעָרוֹבֵי — מִיסְרָא סְרֵי, אִי מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם — נֶאֱכָל הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי, אִי מִשּׁוּם גִּיעוּלֵי גוֹיִם — נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא וּמוּתָּר.
Rachi (non traduit)
איערובי. שמא נתערב בו יין:
סרי. מסריח:
Tossefoth (non traduit)
אי משום גיעולי עובדי כוכבים נטל''פ מותר. משמע דהכי הלכתא וגם רבי יהודה הנשיא התיר השמן ואפילו ב''ש וב''ה שגזרו עליו הכי סבירי להו כדפירשתי לעיל מיהו מדבש דאמרינן לקמן (עבודה זרה דף לט:) נותן טעם לפגם מותר אין ראיה דשאני התם דפוגם אפילו בעין אבל שמן כשהוא בעין ה''ל לשבח ואפ''ה לפגם מותר וגם מרבא דאמר בפרק בתרא (לקמן עבודה זרה סח:) הלכתא נותן טעם לפגם מותר אין ראיה דהתם פוגם מעיקרו אפילו בעין דומיא דעכבר בשיכרא דאיירי התם וקי''ל נמי דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן מדשרינן מישחא שליקא ושמן וחילתית נמי שרי אי לאו דחורפיה מחליא ליה וכן פוסקים רש''י ור''ת והר''י דסתם כליהם אינן בני יומן והיינו טעמא לפי שהוא ספק ספיקא ספק נשתמשו בו היום או אתמול ואפי' נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו דבר שהוא פוגם בעין או דבר שאין נותן טעם [וע''ע תוס' חולין ח:
ד''ה השוחט]:
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבִּי אַסִּי: הָנֵי אֲהִינֵי שְׁלִיקֵי דַּאֲרַמָּאֵי מַאי? חוּלְיֵי — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי שְׁרוּ. מְרִירֵי — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי אֲסִירִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ מְצִיעָאֵי, מַאי? אֲמַר לְהוּ: מַאי תִּיבְּעֵי לְהוּ? דְּרַבִּי אָסַר. וּמַנּוּ? לֵוִי.
Rachi (non traduit)
אהיני. תמרים:
חוליי לא תיבעי לך. מתוקים ודאי שרו דאי משום בישולי עובדי כוכבים הרי נאכלין חיין:
מרירין. אינן נאכלין ובישולן ממתקן:
מציעאי. נאכלין חיין ע''י הדחק:
שַׁתִּיתָאה — רַב שָׁרֵי, אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל וְלֵוִי אָסְרִי. בְּחִיטֵּי וּשְׂעָרֵי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי, בִּטְלָפְחֵי דְּחַלָּא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי — בִּטְלָפְחֵי דְּמַיָּא: מָר סָבַר גָּזְרִינַן הָא אַטּוּ הָא, וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן.
Rachi (non traduit)
שתיתאה. תבשיל העשוי מקמח של קליות שייבשן בתנור ויש שעושין אותו מקמח עדשים ולפי שהן מתוקין יותר מדאי נותן שם חומץ:
בחיטי או שערי. אין דרך לתת שם חומץ:
טלופחי. עדשים:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּטְלָפְחֵי דְּמַיָּא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר, כִּי פְּלִיגִי — בְּחִיטֵּי וּשְׂעָרֵי, מָר סָבַר: גָּזְרִינַן הָא אַטּוּ הָא, וּמָר סָבַר: לָא גָּזְרִינַן.
Rachi (non traduit)
ואית דאמרי בטלופחי ומיא כ''ע לא פליגי דאסור. דמיחלף בטלופחי וחלא:
אָמַר רַב: תְּרֵי מִינֵי שַׁתִּיתָאה שַׁדַּר בַּרְזִילַּי הַגִּלְעָדִי לְדָוִד, דִּכְתִיב: ''מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי'', וְהַשְׁתָּא הוּא דְּקָא מַפְּקִי צַנֵּי צַנֵּי לְשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא, וְלֵית דְּחָיֵישׁ לְהָא דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל וְלֵוִי.
Rachi (non traduit)
וספות. כלים להשתמש כמו שומרי הסף (אסתר ב):
תרי זימני כתיב קלי בקרא והיינו תרי מיני שתיתא:
וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת בְּתוֹכָן יַיִן. אָמַר חִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁדַּרְכָּן, אֲבָל בְּיָדוּעַ — אָסוּר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. וּמַאי שְׁנָא מִמּוּרְיָיס דְּשָׁרוּ רַבָּנַן בַּהֲנָאָה? הָתָם — לְעַבּוֹרֵי זוּהֲמָא, הָכָא — לְמַתּוֹקֵי טַעְמָא.
Rachi (non traduit)
ומאי שנא ממורייס. דרובא דעלמא שדו ביה חמרא והוי בידוע:
התם חמרא לעבורי זוהמא. דדגים והוי כמאן דאזיל לאיבוד:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בְּיָדוּעַ נָמֵי מוּתָּר, וּמַאי שְׁנָא מִמּוּרְיָיס לְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲסִיר בַּהֲנָאָה?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source